מחקרים מצביעים על כך שהמניעים המרכזיים לעיסוק בפעילות גופנית הם שמירה על הבריאות, ויסות משקל, הפחתת מתח ותחושות דיכאון, הנאה, חיזוק הביטחון העצמי והמפגש החברתי. אולם, במקרים רבים החסמים עולים על המניעים: חוסר זמן, עייפות, ירידה במוטיבציה, עלויות, פציעות, מחסור במתקנים מתאימים או פשוט תחושה של חוסר יכולת.
כדי שאדם יתחיל בפעילות גופנית ויתמיד בה, עליו להרגיש שהתועלות עולות על המחירים – בזמן, במאמץ ובוויתורים הנדרשים. בנוסף, עליו לבחור בפעילות שמתאימה לו באמת.
אחת הבעיות הנפוצות בתוכניות אימון היא שהן תובעניות מדי עבור אנשים בתחילת הדרך. רבים מאמינים שכדי "להצליח" צריך להתאמן שלוש פעמים בשבוע במשך שעה ויותר. אולם עבור אנשים רבים, דרישה כזו יוצרת עומס פיזי ונפשי כבר בתחילת התהליך ומובילה לירידה במוטיבציה ולוויתור.
לעיתים עדיפה פעילות של פעם או פעמיים בשבוע למשך 20–30 דקות, הנמשכת לאורך שנים, מאשר תוכנית אינטנסיבית שאינה מחזיקה מעמד.
בנוסף, תוכניות אימון מסורתיות אינן תמיד מעודדות אחריות אישית ומוטיבציה פנימית. לעיתים קרובות המתאמן נשען על המאמן, על הקבוצה או על היעדים שמציבים עבורו אחרים, ופחות על הרצון הפנימי שלו להיות אדם פעיל.
אז כיצד ניתן להגביר את המוטיבציה ולהפוך פעילות גופנית לחלק טבעי ומתמשך מהחיים?

לדעתי, שלושה עקרונות מרכזיים עשויים לסייע:
בחירת פעילות מתאימה, הימנעות מהשוואות לאחרים, ופיתוח תחושת שליטה ומסוגלות.